ילדים וטלוויזיה בחדר - יתרונות וחסרונות

 

לא מעט הורים מתחבטים בשאלה האם להכניס טלויזיה לחדר הילדים או לא. הטרנד העכשוי בבתים רבים גורס כי טלויזיה פוגעת בבריאותם של הילדים, בהתפתחותם וברמת הקשב שלהם. לכן לא מעט הורים דואגים להסיר את המכשיר מחדר הילדים ולקצוב את שעות המסך של ילדיהם, גם כשהם בעצמם צרכני מסך כבדים. אז מהן היתרונות והחסרונות בהכנסתה של טלוויזיה לחדר הילדים. הנה רשימה קצרה שערכנו.

פגיעה באיכות הקשב ובשינה

אלו המדברים בחסרונות המכשיר והצבתו בחדר הילדים יכולים להעזר בממצאיו של מחקר לפיו נמצא כי ילדים אשר צפו בטלוויזיה שלוש שעות או יותר מדי יום בגיל 14, היו בסיכון גבוה פי שלוש מאחרים לנשור מלימודים אקדמיים עד הגיעם לגיל 33. הסיבה לכך נובעת מהיותה של הטלויזיה קשורה לסיכון גבוה להופעתן של הפרעות ריכוז וקשב, קושי בהשלמת שיעורי בית, הופעתם של ציונים גרועים ופיתוח יחס שלילי כלפי בית הספר.

 

בנוסף, ילדים עם טלוויזיות בחדר השינה שלהם סובלים מבעיות שינה. המלצתם של מומחי השינה היא לנתק מגע ממסכים כשעתיים לפני הכניסה למיטה, כדי להביא למצב של רגיעה ומנוחה. סביר להניח כי  טלוייזיה הנמצאת בחדר השינה אינה מאפשרת זאת.

 

כמו-כן נמצא קשר ישיר בין קיום טלוויזיה בחדר השינה למשקל עודף ולעישון. ילדים היושבים מול המסך נוהגים לאכול חטיפים ופחות להיות בתנועה ובכושר גופני.

 

בעיה נוספת שנובעת מהצבתה של טלוויזיה בחדר השינה היא חוסר הפיקוח ההורי. אחת התוצאות הבולטות היא כמובן שהילד פשוט יצפה בטלוויזיה הרבה יותר – והוריו אפילו לא ידעו מכך.יתרה מכך, חל פיקוח פחות של ההורים על איכות התכנים שהילדים צופים בהם במידה והטלוויזיה מוצבת בחדר הילדים. וזוהי למעשה עיקר הבעיה. טלוויזיה המוצבת בחדר הילדים מהווה אמצעי נוח של ההורה. היא הופכת לסוג של "בייבי סיטר". ברור שהורים המכניסים את המכשיר הזה לחדרם של ילדיהם חייבים לפקח על התכנים שהילדים מפיקים מהמכשיר הזה.

מים גנובים ימתקו

לעומתם ישנם מי שיוצאים נגד הנסיון להגביל את שעות הצפייה של הילדים, ולסלק את הטלוויזיה מחדר השינה שלהם. מתוך סברה כי דווקא הגבלת זמן המסכים גורמת לאלו להפוך לאטרקטיביים יותר. בבחינת מים גנובים ימתקו. בנוסף, מועלית לא אחת הטענה כי ילדים לרוב מנועים מלשבת מול המסכים מבוקר עד לילה מהסיבה הפשוטה שהם עסוקים בבית הספר, בחוגים ובשיעורים, לכן שעות המסך שלהם פחותות כמות שהן.

 

ישנם מומחי חינוך הגורסים כי הגבלת זמן הצפייה מתפרשת אצל הילדים כמסר שלפיו המבוגרים אינם סומכים עליהם בניהול הזמן הפנוי העומד לרשותם ובניהול חייהם. ילדים, לפי גירסה זו, יודעים היטב מה טוב עבורם והם מצליחים לנהל את זמנם החופשי כראוי, ולכן אין צורך ללחוץ עליהם יותר מדי. הגבלת זמן הצפייה פותחת פתח ל"מלחמות עולם" מיותרות בין הילדים להורים. ולפעמים דווקא ההקלה הופכת את הטלוויזיה לפחות אטרקטיבית מול גירויים אחרים שניתן לספק להם.

מה ניתן להפיק מהטלוויזיה

אבל מעבר לנושא ההתנהגותי – פסיכולוגי, לצפייה בטלוויזיה ובשאר המסכים יש גם צדדים חיוביים. קחו לדוגמה את העובדה שמשחקי אקשן במחשב או בטלוויזיה, כמו הפלייסטיישן, דווקא מסייעים מאוד ביכולת ההתמצאות במרחב, נקודה הנבחנת אפילו בבחינה הפסיכומטרית. יתרה מכך, המשחקים הללו משפרים גם את מדדי הזיכרון, מפתחים את החשיבה הביקורתית, ומאפשרים למידת פתרון בעיות. בנוסף משחקים אלו מקנים ללא מעט ילדים המשחקים בהם כישורי שפה מגוונים, והכרתה של יותר משפה אחת.

 

יתרה מכך, המשחקים הללו אינם גורמים לנתק או בידוד חברתי, אלא דווקא משפיעים לטובה ביצירת חברויות עם שחקנים אחרים, וירטואליים ואמיתיים כאחד. מאחר והם מאפשרים לילדים ליצור קשרים על בסיס תחומי עניין משותפים. באמצעותם הילדים למדים אסטרטגיות ודנים בחוויות שנחשפו אליהם, ומשפרים את יכולתם לעבוד בעבודת צוות. בעצם אלו הם המשחקים המודרניים יותר המחליפים את הקלאס, המחבואים והתופסת.

 

כישורים נוספים שהילדים רוכשים באמצעות הטלוויזיה הם ללמוד לכתוב ולקרוא טוב יותר, להבין אנגלית וחשבון. טלוויזה גם מפתחת את השיח, ומאפשרת לילדים להכיר את העולם טוב יותר. אז אם כל כך טוב – מה רע? תשאלו. ובכן, הורים רבים כאמור מדברים על התכנים המוקרנים בטלוויזיה. עצם הגבלת הצפייה, או הוצאתה מחדר הילדים אמורה להקל עליהם לבחור את התוכן המתאים עבורם, ולסנן אותו. נגד התפיסה הזו יוצאים אלו שטוענים כי אי אפשר "להסתיר" מן הילדים את העולם שבחוץ. וכי הם בסופו של דבר ייחשפו לכל אותם תכנים שאיננו מעוניינים שיגיעו אליהם, ויצרכו אותם אולי אף בעוצמה רבה יותר. הדרך לדעתם של לא מעט מומחי חינוך היא לתווך לילדים את התכנים שהם צורכים. ניתן לעשות זאת על ידי בדיקה מפעם לפעם מה הם רואים, מה התוכניות או הסדרות שמעניינות אותם ולנהל איתם שיחה על כך, כשבעצם המבוגרים מסבירים להם מה הם רואים ומנסים לכוון אותם לתכנים איכותיים ופחות קשים לצפייה.